מותה של תרבות
אסף גולןכ תשרי, תשעד24/09/2013המבוגרים של המחר, שקועים בהשגת סיפוקים חושיים, פיזיים, צרכנות מותגית כפייתית, ואמונה שיש קשור ברור בין קניית דברים לתחושה של משמעות
תגיות:תרבות המערבצרכנותקניותזהו עוד אחד מימי חול המועד, ומהקניון התל אביבי האופנתי צועדות החוצה קבוצות של ילדות, יותר נכון נשים קטנות, עמוסות בשקיות עם מוצרי צריכה מתחום הביגוד וההנעלה, הקוסמטיקה והיופי, כל אחת כמעט והאייפון הצבעוני הצמוד, עסוקות בעיקר בהשוואת מותגים ומבצעים, קריאות התפעלות הדדיות ונפנוף באקססוריז החדשים.
שום דבר חריג או בלתי רגיל. בילוי כזה הפך לאחת הדרכים המקובלות בהן ילדים ובני נוער מבלים את ימי החופשה הבלתי נגמרים הנהוגים במדינת ישראל בפרט, ואולי במערב בכלל. נגמרו המשחקים בחצר או בשכונה, אפילו משחקי המחשב זנוחים, ועל ביצוע כל פעילות אחרת שמצריכה
מאמץ יצירתי, רגשי או שכלי, אין בכלל מה לדבר. המבוגרים של המחר, בעידוד פעיל שלנו, המבוגרים היום, שקועים בהשגת סיפוקים רגשיים, חושיים, פיזיים, צרכנות מותגית כפייתית, ואמונה שיש קישור ברור בין קניית דברים לתחושה של משמעות קיומית.את הריקנות הקיומית של תרבות הצריכה תיארו רבות וכתבו עליה רבים, אבל עכשיו, מול עינינו, היא מייצרת בישראל חברה חדשה שתתקשה להתמודד עם כל סוג של דחיית סיפוקים. האם בני נוער שמזהים את הצלחתם לפי כמות הגאדג'טים, הטרנדים, המכשירים, שהם מסוגלים לרכוש, יוכלו להתמודד מול מצבים בהם הסיפוק מושהה, ורכישה חומרית מגיעה רק אחרי שנות עבודה רבות? סביר להניח שמעבר לריקנות שמייצר או משקף ה"צרכניזם", הוא מייצר נזקים נפשיים ותרבותיים שרק בעתיד ניתן יהיה לעמוד על משמעותם בצורה מלאה. אבל כבר כעת קשה שלא להיבהל ממה שנראה כמו התאבדות תרבותית המתחוללת בישראל ובמערב כולו.
תכני עומק שפעם היו המנוע המרכזי של העולם המודרני, הפכו לקוריוז שולי, ואת מקומם מחליפים הערצת ידוענים שכוחם הוא בעצם פרסומם, לא בכישרון בולט כל שהוא, וסגידה לאופנות מתחלפות. נכון שגם במערב וגם בישראל יש עדיין אוניברסיטאות המצמיחות מדענים רציניים ומכונים של מדעי רוח וההגות, אולם אלה לא מחפים על התמעטות הרוח הכללית המאפילה על הישגיהם האקדמיים וממלאת את חלל העולם בתכני הבל.
תרבות שעמוד השדרה שלה הוא סלבריטאות והרוח שלה נעלמה, תתקשה ואולי לא תצליח, להתמודד עם תרבויות אחרות שמעניקות לאוחזים בהם טעם לחיים, כמו האסלאמיזם הקיצוני המקדש את ההרס של כל מה שלא אוסלם או הוכפף לתורת מוחמד. כך ניתן כבר היום לזהות את תחילתו של התהליך שיוריד מן הבמה את התרבות המערבית, אחת המתקדמות שקמו למין האנושי, זו שפרצה דרך להישגים מפליגים תחומי הטכנולוגיה, הרפואה והמדע, אולם לא השכילה לתת תוכן רוחני בר קיימה לחוסים בצילה.